From an unused root; grandeur (i.e. An imposing form and appearance) -- beauty, comeliness, excellency, glorious, glory, goodly, honour, majesty.
H1935. hod
I. הוֺד noun masculineJob 37:22 splendour, majesty, vigour (chiefly in poetry) (Late Hebrew id.) — ׳ה absolute 37:22 8t. (׳הַה 1 Chronicles 29:11); construct Isaiah 30:30 3t.; suffix הוֺדִי Daniel 10:8; הוֺדְךָ Numbers 27:20 2t.; הוֺדֶ֑ךָ Proverbs 5:9; Psalm 145:4; הוֺדוֺ Hosea 14:7 3t.; הֹדֹה Jeremiah 22:18; —
1 splendour, majesty, of king וַהֲדָרֶ֑ךָ הוֺדְךָ Psalm 45:4; עָלָיו תְּשַׁוֶּה וְהָדָר הוֺד 21:6, subject ׳י ("" בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ כְּבוֺדוֺ גָּדוֺל); foretold of the צֶמַח Zechariah 6:13 עַלכִּֿסְאוֺ וּמָשַׁל וְיָשַׁב הוֺד וְהוּאיִֿשָּׂא; compare מַלְכוּת הוֺד עָלָיו וַיִּתֵּן 1 Chronicles 29:25 (׳י confers on Solomon); מַלְכוּת ה עָלָיו ָנתְנוּ ׳וְלֹא Daniel 11:21 (of usurper); see also הֹדֹה וְהוֺי Jeremiah 22:18 in lament for king. Hence also
2 divine splendour, majesty, light & glory which God wears as king: לָבָ֑שְׁתָּ וְהָדָר הוֺד Psalm 104:1 (7 t. joined with הָדָר); compare Job 40:10 where ׳י addresses Job in irony: הוֺד נוֺרָא עַלאֱֿלוֺהַּ 37:22; ׳ה לְפָנָיו וְהָדָר Psalm 96:6 = 1 Chronicles 16:26; also וְהַה וְהַנֵּצַח וְהַתִּפְאֶרֶת ׳וְהַגְּבוּרָה הַגְּדֻלָּה 29:11; see further הוֺדוֺ שָׁמַיִם כִּסָּה Habakkuk 3:3 ("" הָאָ֑רֶץ מָֽלְאָה וּתְהִלָּתוֺ); עַלהַֿשָּׁמַיִם הוֺדְךָ אֲשֶׁרתְּֿנָה Psalm 8:2 ("" שִׁמְךָ מָהאַֿדִּיר בְּכָלהָֿאָ֑רֶץ); also וְשָׁמָ֑יִם עַלאֶֿרֶץ הוֺדוֺ 148:13 ("" לְבַדּוֺ שְׁמוֺ נִשְׁגָּב); הוֺדֶ֑ךָ כְּבוֺד הֲדַר 145:4; of Yahweh's actions מָּעֳלוֺ וְהָדָר הוֺד 111:3; of his voice י ׳זְהִשְׁמִיעַ קוֺלוֺ אֶתהֿוֺד Isaiah 30:30.
3. a. splendour of Israel under divine blessing הוֺדוֺ כַזַּיִת וִיהִי Hosea 14:7.
b. majesty, dignity, authority of Moses Numbers 27:20 (P; only here in Hexateuch) עָלָיו מֵהוֺדְךָ וְנָתַתָּ. Also,
c. manly vigour מֶּןתִּֿתֵּן הוֺדֶ֑ךָ לַאֲחֵרִים Proverbs 5:9, in warning against licentiousness; as displayed in outward appearance לְמַשְׁחִית עָלַי נֶהְמַּךְ וְהוֺדִי Daniel 10:8 ("" כֹּחַ).
4 of a horse, majesty, majestic force אֵימָה נַחְרוֺ הוֺד Job 39:20 the majesty of his snorting (majestic snorting, VB) is a terror; also in simile of Yahweh's dealings with Judah, בַּמִּלְחָמָה הוֺדוֺ כְּסוּס אוֺתָם וְשָׂם Zechariah 10:3 and he will make them like the horse of his majesty in battle.