From meged and 'el; preciousness of God; Magdiel, an Idumaean -- Magdiel.
see HEBREW meged
see HEBREW 'el
H4025. Magdiel
מַגְדִּיאֵל proper name, masculine a chief of Edom, Genesis 36:43 = 1 Chronicles 1:54; ᵐ5B Μεδιηλ (Chronicles), ᵐ5A Μετοδιηλ (Genesis), Μαγεδιηλ (Chronicles, compare ᵐ5L) — (compare Sabean מגדעל DerenbÉtudes i. 65, Palmyrene מגדֹת (? מגרת) CookAramaic Glossary 70).
מְגִדּוֺן מְגִדּוֺ, see גדד.
מִגְדֹּל מִגְדּוֺל, מִגְדָּל, see גדל.
מָגוֺג proper name see גוג.
I, II. מְגוּרָה מְגוֺרָה, מָגוֺר, see I, III. גור.
[מַגְזֵרָה] see גזר. מַגָּל see נגל.
מְגִלָּה see גלל. [מְגַמָּה] see גמם.
מְגִנָּה מִגֵּן, מָגֵן, see גנן.
מִגְעֶ֫רֶת see גער. מַגֵּפָה see נגף.