From micken; indigence -- scarceness.
see HEBREW micken
H4544. miskenuth
מִסְכֵּנֻת noun feminine poverty, scarcity, Deuteronomy 8:9.
מִסְכְּנוֺת see I. סכן.
מַסְלוּל מְסִלָּה, see סלל.
[מִסְמֵר], מַסְמְרִים etc. see סמר (שׂמר).