From 'alam; speechless -- dumb (man).
see HEBREW 'alam
H483. illem
אִלֵּם adjective dumb, unable to speak; Exodus 4:11 אִלֵּם יָשׂוּם מִי אוֺ לָֽאָדָם מֶּה שָׂם מִי; Isaiah 56:10 אִלְּמִים כְּלָבִים figurative of false prophets; of idols א ׳אֱלִילִים Habakkuk 2:8; as substantive Proverbs 31:8; Psalm 38:14; Isaiah 35:6.
אֻלָּם see III. אוּלָם p. 19.
אֵלָם see אֵילָם below II. אול.