From nuwb; produce -- fruit, increase.
see HEBREW nuwb
H8570. tenubah
תְּנוּבָה noun feminine fruit, produce; — absolute Isaiah 27:6; construct תְּנוּבֵת Ezekiel 36:30; תְּנוּבָתִי Judges 9:11; plural תְּנוּבֹת Deuteronomy 32:13, וֺת- Lamentations 4:9; especially ׳ת שָׂדַי fruit, produce, of field Deuteronomy 32:13; Lamentations 4:9; compare ׳ת הַשָּׂדֶה Ezekiel 36:30 ("" העץ פרי); of fig-tree Judges 9:11; metaphor of Israel ת ׳פְנֵיתֵֿבֵל וּמָֽלְאוּ Isaiah 27:6 ("" ישׂ ופרח יציץ יעקב ׳יַשְׁרֵשׁ).